שיחה עם ד"ר יואב שורק, לשעבר העורך הראשי של השילוח, על ספרו החדש, "מפרשבורג לירושלים: הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות", שעוסק בדמותו של הרב משה שמואל גלאזנר, שהוביל מהפכה ציונית בטרנסילבניה שאחרי מלחמת העולם הראשונה.

הספר: https://www.shazar.org.il/product/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/

כיצד נולדים רעיונות מדיניים חדשים? באיזה אופן משפיע הציבור על מקבלי ההחלטות? באיזה אופן יכול הציבור לקחת חלק במימוש שאיפותיו החברתיות? בעיני עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה אזרחית, התשובה לכך טמונה בארגוני החברה האזרחית.

לכבוד יום הNGO הבינלאומי, שוחחנו עמו כדי להבין מדוע החברה האזרחית חשובה כל כך בחברה ששואפת לחרות? מה ההבדל (אם ישנו) בין ארגוני סנגור לבין ארגוני שירות? כיצד מתמודדים עם התערבות של גורמים חיצוניים בעלי עוצמה כלכלית במדיניות הפנימית של ישראל? והאם ראוי לתת לבעל המאה יתרון בהשפעה על המדיניות הציבורית?

קישור למאמרו של עדי "הדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית", גיליון 28: https://hashiloach.org.il/the-road-to-freedom-passes-through-civil-society/

כיצד התחלף הזרם המרכזי בשמאל הישראלי מהמפא"יניקיות הלוחמת של קום המדינה, למר"ציות הסולדת מלחימה של שנות השבעים ואילך? ומה קרה בשנים האחרונות, שבהן שב השמאל הישראלי לאמץ את הגנרלים, הכוחניות והלאום? שיחה עם אהוד פירר על שני מאמריו, אחד שפורסם בגיליון 9, ושני שיראה אור בגיליון 40 הקרוב. הספקנו גם לדון מעט בספרו החדש של פירר, "כחיות הנוהמות ביער", ועל הקשר שלו למהלך המפותח בשני המאמרים.

עלייתם ונפילתם של הבנים הקורדים: https://hashiloach.org.il/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/

"כחיות הנוהמות ביער", ספרו החדש של אהוד: https://www.e-vrit.co.il/Product/33995/%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8?srsltid=AfmBOooXkg3UTZMesCEn3Uqk6cR8VyHnF2Xi0Y6obGVUPS05AENCf7RJ

לכבוד סיעור הכתיבה השנתי שלנו (הגישו מועמדות בקישור שמופיע כאן

למטה!), שיוקדש השנה לכתיבה בנושא מדיניות ציבורית, התיישבנו לשיחה עם ד"ר

שגיא ברמק, העורך הראשי של השילוח, וחשבנו יחד: מהי מדיניות ציבורית שמרנית? מה

מבדיל אותה ממדיניות ליברלית או, להבדיל, פרוגרסיבית, ומדוע הנושא הזה חשוב דווקא

עכשיו, בצוק העיתים? נעזרנו בשלושה מאמרי מדיניות קלאסיים שפורסמו אצלנו בכתב העת,

מאת פרידיך האייק, ישראל קירזנר וצ'ארלס מאריי, שכל אחד מהם הוא קריאה מומלצת במיוחד.

הגשת מועמדות לסיעור הכתיבה: https://hashiloach.org.il/siur25

המאמר של האייק: https://hashiloach.org.il/the-use-of-knowledge-in-society/

המאמר של ישראל קירזנר: https://hashiloach.org.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%aa/

במאה ה-19 מהפכת הקיטור הפכה את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם. מהפכת החשמל והתיעוש הפכה את ארה"ב לענק חסר מתחרים במאה ה-20. הבינה המלאכותית תקבע אילו מדינות יובילו את העולם במאה ה-21. השאלה היחידה היא מי יהיו המדינות שיצליחו לרתום אותה ראשונות. שיחה עם אופיר זיגלמן, מנהל בכיר בחברת טכנולוגיה בינלאומית מובילה, על מירוץ החימוש של המאה ה-21, ועל מה ישראל צריכה לעשות כדי לא לאבד את מקומה כמעצמה טכנולוגית.

המאמר של אופיר פורסם בגיליון 39 ויעלה לאתר בקרוב.

עדיין לא מנויים לכתב העת? עשו מנוי כאן: https://hashiloach.org.il/subscription/

00:00 – פתיחה

02:16 – התפתחות הבינה המלאכותית משנות ה-50 ועד היום

09:14 – האם מבחן טיורינג פוצח?

11:13 – בינה מלאכותית צרה ובינה מלאכותית כללית

13:08 – בינה מלאכותית כמחוללת של עוצמה לאומית

19:00 – בינה מלאכותית כמחוללת של עוצמה צבאית

20:00 – הבינה המלאכותית היא תבנית נוף מולדתה?

22:55 – בינה מלאכותית צבאית בסייבר

25:00 – בינה מלאכותית באסטרטגיה צבאית

28:10 – נשקים אוטונומיים

29:20 – הנרי קיסינג'ר: למה הבינה המלאכותית כל כך הטרידה אותו?

36:35 – נשקים אוטונומיים

41:30 – מרוץ החימוש של המאה ה-21

44:47 – מי המדינות שמובילות במרוץ?

49:50 – הצורך האדיר באנרגיה

52:22 – בינה מלאכותית ומשבר האקלים

54:00 – אנרגיית גרעין

56:05 – איפה ישראל במרוץ לבינה המלאכותית?

01:07:18 – מאומת סטארפ אפ למעצמת בינה מלאכותית

שנה אחרי כניסתו של חאבייר מיליי לתפקיד נשיא ארגנטינה, עם סגירה מסיבית של משרדים ממשלתיים ופיטורי עובדים במגזר הציבורי – ארגנטינה הצליחה לצאת מהמיתון. התיישבנו לשיחה עם ניקולאי טלייסניק, חוקר לשעבר בפורום קהלת, כדי להבין מיהו מיליי, האם הוא יותר פופוליסט (ועל הדרך ניסינו להבין מה זה פופוליזם) או יותר ליברטריאן, מה המשמעות שלו לתפיסה הליברטריאנית בעולם, ובמה כדאי שישראל תיקח ממנו השראה.

המאמר של ניקולאי בגיליון 37: https://hashiloach.org.il/a-different-kind-of-populism/

00:00 – פתיח

03:31 – חביאר מיליי: פופוליסט או ליברטריאן (מה זה פופוליזם)?

07:50 – מחאת 2023 בישראל: דוגמה לפופוליזם ליברלי?

11:08 – הפופוליזם הליברטריאני של מיליי

16:15 – פופוליזם וולגרי, בגין, המסור החשמלי של מיליי

23:20 – מיליי לעומת הפופוליזם של אורבן, לה פן, טראמפ

30:30 – הפלת האליטות או החלפת האליטות?

38:45 – תחילתו של גל ליברטריאני?

45:11 – האם מיליי יצליח להביס את האליטה הממסדית בארגנטינה?

52:54 – הסיכויים לרפורמה ליברטריאנית בישראל

העימותים הגוברים בין היועמ"שית לממשלה יוצרים תחושת חוסר אמון בקרב ציבורים גדולים בימין. האם התחושות האלה מבוססות? שוחחנו עם ד"ר יהודה יפרח, הפרשן המשפטי של מקור ראשון, כדי לנסות להבין בדיוק את זה. דיברנו על פרשת אודליה מינס, מינוי נציב שירות המדינה, מועדי עדותו של ראש הממשלה, תיק פדלשטיין ועוד.

יפרח, שרואה עצמו דמות מובילה במאבק נגד האקטיביזם השיפוטי, מסביר מדוע בתפיסתה העצמית של היועצת היא אכן שומרת סף א-פוליטית, ולצד ביקורת נוקבת על טעויות משפטיות ופרשניות, טוען בנחרצות כי אין להגן על שחיתות שלטונית ושבמקרים רבים היא אכן נמנעת בזכות היועמ"שית.

המאמר על הרפורמה שפורסם אצלנו, מאת עו"ד יחיאל אורן הרוש: https://hashiloach.org.il/the-case-for-the-judicial-reform/

מייק דוראן הוא מומחה למזרח התיכון, עמית בכיר במכון הדאסון, והוא שירת בעברו בבית הלבן של ממשל בוש כמנהל במועצה לביטחון לאומי וגם כיועץ למחלקת המדינה.

מייק הגיע לישראל כדי להשתתף באירוע של מרכז חירות עם דגלאס מארי ובן שפירו לפני שבועיים, ב-19 בנובמבר, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות כדי לשבת איתו לשיחה על המתרחש במזרח התיכון עם דגש על האסטרטגיה האמריקנית כפי שהייתה תחת ממשל ביידן, וכפי שמייק מקווה שהיא תהיה תחת ממשל טראמפ.